מה השווי האמיתי של ביטקוין?

נכון ל-1/2025, שווי השוק של מטבע הביטקוין הוא $2,130,567,077,935 USD.
שווי השוק של כלל מטבעות הקריפטו הוא 3.85 טריליון דולר.
לשם השוואה, שווי חברת אפל הוא 3.46 טריליון דולר, והיא החברה בעלת השווי הגבוה ביותר בעולם כרגע.
אין ספק שהעולם נוהר אחר המטבעות הווירטואליים.
האם ניתן למצוא דרך להגדיר או להעריך את השווי האמיתי של ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים?

למה אנשים משקיעים בביטקוין?

הבטחה לתשואה היא הסיבה הטובה ביותר להשקעה, בכל מוצר. הביטקוין מספק את הסחורה בענק, בשנים האחרונות. הערך שלו עולה ושובר שיאים במשך תקופה ארוכה (על אף תקופות מורטות עצבים של ירידות), ונראה שהשמיים הם הגבול. זה מספיק בשביל לתת תחושה מתסכלת של FOMO לכל מי שנשאר בחוץ. כל אחד יכול להיות גאון פיננסי.

בנוסף, הטכנולוגיה של הביטקוין לא נפרצה, ומוכיחה את עצמה כאמינה.

הביטקוין מאפשר יכולות חדשניות – העברה של מטבעות שאינה תלויה במדינה ואינה ניתנת לתפיסה במכס. קל לאחסן את המטבעות בצורה מאובטחת בארנק קר.
אדם יכול לעבור ממדינה למדינה מבלי לקחת שום דבר פיזי, לזכור סיסמה של 24 מילים (גרעין) ובעזרתה לשחזר את ארנק החומרה במדינת היעד.

בנוסף, בשל המבנה המבוזר של מסד הנתונים, שלא תלוי בגורם מנהל אחד אלא מפוזר בין כל מהמשתמשים, השקעה בביטקוין נותנת תחושה של חוסר תלות במוסדות הפיננסיים הישנים. אין גוף מרכזי (או מדינה) ששולט בביצוע ההעברות. הטכנולוגיה מאפשרת לכאורה לשחרר את ההמונים מהתלות שלהם בעשירים ובמוסדות שלהם.
העברות ביטקוין מספקות גם מידה מסוימת של אנונימיות. עדיין לא ברור האם העברות ביטקוין ניתנות לביצוע בצורה אנונימית מוחלטת, אבל בהחלט קיימת אנונימיות גבוהה יותר מאשר בהעברות בנקאיות, הנגישות לגופים ממשלתיים.

האם ניתן לקנות ולמכור בביטקוין כמו בכל מטבע?

תיאורטית כן, בפועל לא ממש (אלא אם כן אתם חיים בוונצואלה). מעט מאד עסקים מאפשרים קבלת ביטקוין בתור אמצעי תשלום. האפשרות היחידה בדרך כלל של בעל ביטקוין לממש את המטבעות שברשותו בשביל לקנות משהו, היא להמיר אותם לאחד מהמטבעות המקובלים בעולם ולשלם בעזרתו עבור המוצר או השירות המבוקש.
למעט חוסר נוחות וסרבול, התהליך הזה בהחלט זמין לביצוע.

ערך פנימי והדמיון בין ביטקוין למתכת יקרה (כגון זהב)

תומכי הביטקוין מרבים להשוות בין המטבע לבין זהב. הטענה בגדול היא שזהב הוא מתכת בעלת שימושיות מוגבלת, ומחירה הגבוה נובע בעיקר מכך שאנשים מוכנים לשלם הרבה עבור המתכת הזו. זהב אמנם משמש גם בתעשיה, אבל עיקר הביקוש שלו בעולם נובע מכך שקיימת דרישה לזהב בתור תכשיט או בתור השקעה כלכלית.
הטענה היא שעיקר הערך של הזהב הוא לא פנימי (כמו של סחורות בסיסיות כמו חיטה לדוגמה, שהשווי שלה משקף את השימושיות בצורה ישירה), אלא נובע בעיקר מהנדירות שלו, מכך שהזמינות שלו מוגבלת (צריך לחצוב אותו ממכרות זהב), ומהביקוש אליו. אנשים חושבים שהוא יקר, ולכן משתמשים בו לתכשיטים או משקיעים בו.
הביטקוין מחקה בצורה מלאכותית ומתוכננת את המאפיינים האלה – ההיצע שלו מוגבל (אלגוריתם הכרייה של ביטקוין גורם לכריה להיעשות קשה יותר ככל שיש יותר כורים המשתתפים בה) ולכן הוא נדיר, בדומה לזהב. הוא שומר על הערך שלו בדומה לזהב (ואף יותר) ואף מאפשר יכולות דיגיטליות שלא קיימות בזהב פיזי, בעל מסה.

אז, מה ההבדל בעצם?

ההבדל הוא שביטקוין שונה מזהב באופן יסודי (תרתי משמע). זהב הוא יסוד כימי, מתכת אצילה, בעל תכונות פיזיות מרשימות (נוצצת, לא מחלידה, נוחה לעיבוד, וכו') שהופכות אותו לאטרקטיבי.
והנקודה החשובה ביותר – יש רק אחד כזה!

ננסה להגדיר מה זה בדיוק אומר.

נדירות מקומית

כשחושבים על ערך של כל מוצר באשר הוא, הצורך במוצר הזה מול הזמינות (או יותר נכון, הנדירות) שלו בסופו של דבר יקבעו את השווי ואת המחיר.

אוויר, לדוגמה, הוא חיוני ונצרך מאד לכולנו. אך בזכות חוסר הנדירות שלו השווי שלו הוא אפס, למזלנו הרב (בהנחה שהאיכות שלו טובה מספיק).

אם נסתכל על בננות – השווי שלהן ייקבע לפי כמה עולה לייצר בננה ולהביא אותה אל הצרכן, וגם כמה בננות ניתן לגדל. כל זה יימדד מול הביקוש לבננות על מנת לקבוע את המחיר.

אם בשנה מסוימת, טפיל כלשהו יפגע בגידול הבננות – זה יגרום לעלות הגידול של בננות לעלות משמעותית ולהקטנת ההיצע. במצב כזה סביר להניח שככל שהביקוש יישאר קשיח, מחיר הבננות יעלה. יבוא של בננות יכול להגדיל את ההיצע אך בכל זאת המחיר יעלה במשהו. במצב כזה לקונים תהיה האפשרות לשלם יותר על בננה, או לוותר עליה ולקנות במקומה פרי אחר.

לכן בננות הן דוגמה למוצר בעל נדירות מקומית – ההיצע שלהן מוגבל, אך עם זאת ניתן להחליף אותן בפירות אחרים, דומים מספיק, מבלי לחוות פגיעה משמעותית.

על כן אטען שניתן להגדיר נדירות מקומית בתור היצע מוגבל של מוצר. כל מוצר בעל שווי הוא מוגבל, ולכן יש לו נדירות מקומית מסוימת.

נדירות גלובלית

לעומת בננות, אתרוג המשמש בתור אחד מארבעת המינים בחג הסוכות, הוא סיפור אחר לגמרי. אם בשנה מסוימת טפיל כלשהו יפגע ביבול האתרוגים ויקטין אותו משמעותית, אין למעוניינים אפשרות לקנות פרי אחר כתחליף.

על כן מחסור באתרוגים לפני חג סוכות הוא דוגמה לנדירות מקומית וגם גלובלית. מקומית, מאחר וההיצע של האתרוגים בפני עצמם מוגבל. גלובלית, מכיוון שאין אפשרות להחליף אתרוג בפרי אחר.

נגדיר נדירות גלובלית בתור היצע מוגבל של מוצר אשר אינו ניתן להחלפה בקלות במוצר אחר בעל שימושיות דומה.

ברור כי נדירות גלובלית הינה תמיד גם מקומית.

לסיכום, נטען כי:
השווי הפנימי של מוצר בעל נדירות מקומית בלבד, מוגבל על ידי עלות המוצרים התחליפיים לו.
לעומת זאת, השווי הפנימי של מוצר בעל נדירות גלובלית, אינו מוגבל ותלוי אך ורק בהיצע ובביקוש לאותו מוצר.

מחסור בבננות יכול לגרום למחירן לעלות. יש אנשים שמעדיפים דווקא בננות ולכן יהיו מוכנים לשלם יותר בעבורן, אבל פוטנציאל עליית המחיר שלהן מוגבל על ידי מחירים של פירות אחרים (גם חובבי הבננות המושבעים יישברו במחיר מסוים). מעל מחיר זה, אנשים פשוט יפסיקו לקנות בננות.

בניגוד לזה, מחסור באתרוגים יכול לגרום למחירים לעלות בצורה שאיננה ניתנת לחיזוי.

דוגמאות

נבחן את ההגדרות עלי ידי מספר דוגמאות נוספות:
קרקע (למגורים או לחקלאות) היא דוגמה טובה למוצר שעלות הייצור שלו היא אפס. למרות זאת, מאחר שלא מייצרים אותו יותר (וגם לא מייבאים), הנדירות שלו גבוהה. ניתן לקבוע שיש לקרקע נדירות מקומית.
בנוסף, אין אפשרות פרקטית להחליף קרקע במוצר אחר (שני דונם מול הרצליה פיתוח… מהצד של הים…) ולכן יש לקרקע גם נדירות גלובלית. בהתאמה, אין גם אפשרות להעריך כמה קרקע יכולה עוד לעלות.

מספר מוצרים בעלי נדירות גלובלית יכולים להיות בעלי תכונות דומות, ולספק תחליפיות מסוימת אחד לשני. אמנם כל אחד מהם מוגבל בעצמו והתחליפיות ביניהם איננה מיידית. דוגמה טובה לכך היא דלק.

דלק משמש בעיקר עבור מקור אנרגיה לרכבים. אם מחיר הדלק לתחבורה מתייקר, אפשר לעבור לגז טבעי או לאנרגיה חשמלית. גם את האנרגיה החשמלית עצמה אפשר להפיק במספר דרכים – לשרוף פחם, לייצר בתאים סולריים, טורבינות רוח וכו'. השורה התחתונה היא שמספר הדרכים בהם ניתן להחליף את הדלק מוגבל וכל אחד מהאופציות היא מוצר בעל נדירות גלובלית בפני עצמו, ויש לו עלות שאינה מבוטלת. לכן אפשר לסכם שדלק הוא מוצר בעל נדירות מקומית וגם גלובלית.

איפה זה פוגש את הזהב?

זהב הוא יסוד שיש לו ביקוש, ובנוסף קשה למציאה ויקר לכרייה. לכן ניתן לקבוע שזהב הוא בעל נדירות מקומית.

מצד שני, זהב הוא גם יסוד כימי אחד ויחיד, בלתי ניתן להעתקה. אי אפשר לייצר זהב מחומרים אחרים. לעולם לא ימציאו מוצר תחליפי זהה – זהב2, זהבית, זהבון או כל יסוד אחר שיתנהג בדיוק כמו זהב. אמנם, ניתן להציע לשימוש מתכת חלופית שתתחרה בזהב (לדוגמה פלטינה ואולי גם טיטניום), אבל כפי שכל אחד שראה את הטבלה המחזורית של היסודות הכימיים יודע, מספר האפשרויות הוא מוגבל מאד.
ניתן לייצר חומרים שמנסים לחקות את תכונות הזהב בהצלחה טובה או פחות (ע"ע תכשיטים מצופים בזהב) ועל ידי כך להקטין חלק מהביקוש אליו. אך לא ניתן לייצר חומר בעל תכונות זהות לזהב שיהיה בלתי ניתן להבחנה.

לכן, למעט התרחיש בו מטאור ענק מזהב טהור יתרסק על כדור הארץ, ניתן לומר שהנדירות של הזהב היא מקומית וגם גלובלית.

ואת הביטקוין?

אלגוריתם הכרייה של הביטקוין תוכנן כך שיהיה קשה יותר לכרות אותו ככל שמספר הכורים גבוה יותר. לכן,  מספר כורים גבוה לא יגרום להגדלת ההיצע. בנוסף ההיצע נהיה קטן יותר בכל תקופה בצורה מתוכננת, על מנת להקטין את כמות המטבעות החדשים שנכנסים למחזור (עד לעצירה מוחלטת של הכרייה בסופו של דבר).  כל זה מעניק למטבע נדירות מקומית.

אך מבחינת נדירות גלובלית, המצב שונה בתכלית.

הביטקוין, בשונה מזהב, ניתן להחלפה גם ניתן. אין כל מגבלה להנפיק מטבע זהה חדש בשם ביטקוין2 (או כל מספר אחר לבחירה), או סתם לבחור באחד מאלפי המטבעות המתחרים (הראשיים מביניהם הם אתריום, תת'ר וכו'). כל מטבע כזה (בהנחה שהאלגוריתם העומד בבסיסו אמין, ולמה שלא יהיה…) יכול להחליף את הביטקוין. כל מטבע חדש כזה יכול להציע בדיוק (!) את אותם היתרונות שהביטקוין נותן אבל במחיר נמוך משמעותית.

המקבילה הדמיונית לזה מבחינת הזהב, היא טבלה מחזורית אינסופית בה יש לזהב אינסוף תחליפים זולים וזמינים בעלי תכונות כימיות זהות שאפשר פשוט להרים מהרחוב ולהשתמש בהם.

לסיכום, אטען כי הביטקוין הוא בעל נדירות מקומית אך לא גלובלית

ולכן, שווי הביטקוין מוגבל על ידי שווי המטבעות המקבילים לו בתכונותיהם.

השווי הפנימי של ביטקוין

כפי שהדגמנו, הביטקוין מצטיין בנדירות מקומית, אך סובל מחוסר נדירות גלובלית חריפה.
החוסר הזה לא נובע מכך שיש אפשרות להנפיק כמות בלתי מוגבלת של ביטקוין עצמו (בעיה זו נפתרה על ידי האלגוריתם המשמש לכריה). חוסר הנדירות הגלובלית נובע מכך שקיימת אפשרות להנפיק (ובזול) כמות בלתי מוגבלת של מטבעות תחליפיים לביטקוין, זהים בתכונותיהם. מטבעות כאלה מאפשרים בדיוק את אותו שימוש, ומגלמים בתוכם בדיוק את אותם היתרונות של המוצר המקורי.

נקודה זו נכונה גם לגבי המטבעות הדיגיטליים האחרים. כל אחד מהם ניתן להחלפה במספר בלתי מוגבל של מטבעות בעלי תכונות זהות.

וכעת, לעניין השווי הפנימי – במידה וההגדרות אכן נכונות, השווי הפנימי של הביטקוין מוגבל על ידי השווי הפנימי של כל אחד ממטבעות הקריפטו האמינים שניתן ליצור. כמות המטבעות האלה היא אינסופית. העלות בה ניתן ליצור מטבע קריפטו חדש היא נמוכה מאד.
השווי הפנימי של הביטקוין מוגבל על ידי אינסוף תחליפים, הזמינים במחיר השואף לאפס.

לכן, אני מתכבד בזאת לטעון את דעתי שהשווי הפנימי של הביטקוין שואף ל-0.

הסיבה היחידה, כפי שאני רואה אותה, שהביטקוין הוא המלך הנוכחי של מטבעות הקריפטו ולא אחד המתחרים שלו היא בסך הכל שהביטקוין היה כאן ראשון.

והסיבה הזו פשוט לא מספיק טובה!

הביטקוין הציג אמנם טכנולוגיה חדשה ויתרונות מוכחים ומשמעותיים על פני מטבעות מסורתיים ועל כך שמור לו מקום של כבוד בדפי ההיסטוריה.

ומצד שני אם ניקח בתור אנלוגיה שירותיי אימייל, כולנו יודעים שהוטמייל, יאהוו (ואחרים) היו זמינים לפני ג'ימייל. זה לא הציל אותם משירות חדש שנתן את אותו הערך (נפח איחסון משמעותי) בדיוק, עליו הם דרשו תשלום, רק בחינם. המסקנה היא שעצם העובדה שמוצר כלשהו, בעל נדירות מקומית, היה זמין קודם, לא משנה בטווח הארוך את הערך הפנימי שלו אל מול המתחרים.

זהירות, בועה לפניך

טענתי היא שאנו מצויים כרגע בבועת קריפטו. אנשים אוהבים בועות, אפילו מאד. כל אחד יכול להפוך להיות עשיר אם רק יצטרף בזמן (כל אחד שעשה זאת לפנינו הוא גאון פיננסי).

כרגע נראה שכלכלת העולם נמצאת במצב מצוין. במצב כזה אין לאף אחד אינטרס לשאול למה לעזאזל מטבעות וירטואליים הניתנים לשכפול אינסוף פעמים ובזול שווים כל כך הרבה. למעשה כולם מרוצים (ואפילו מנפיקים ניירות ערך המבוססים על ביטקוין).

הבעיה היחידה בבועות היא שהן נוטות להתפוצץ בשלב זה או אחר. את גלי ההדף של מחיקת השווי של התפוצצות הבועה הזו כולנו נרגיש.

כמה זמן זה ייקח? אין לי מושג.

בפוסט נפרד (ועתידי) אנסה לנתח מה הגורם לפיצוץ של בועות והאם ניתן לחזות את פרק הזמן או האירועים הנדרשים על מנת שאירוע זה יתרחש

המידע במאמר זה משקף את דעותיו האישיות של הכותב בלבד. אין בו כדי להוות ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ מס, ייעוץ פנסיוני, שיווק פנסיוני, ייעוץ משפטי, שיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם, ו/או תחליף לייעוץ כאמור מטעם בעל הרישיון המתאים על פי דין. התייחסויות במאמר זה לניירות ערך ו/או נכסים דיגיטליים ו/או לביצועיהם, ככל שישנן, נועדו לצורך המחשה בלבד ואין בהן כדי להוות המלצת השקעה, הצעה לרכישה, ייעוץ לקנייה או מכירה, הבטחת תשואה או רווח ו/או הנעה לפעולה כלשהי בקשר עם אותם נכסים. הכותב אינו אחראי לתוצאות השימוש ו/או היישום של האמור במידע ואין באמור בו משום התחייבות לנכונותו, דיוקו, עדכניותו, ו/או מידת התאמתו לנסיבותיו וצרכיו המסוימים של כל אדם.